רצח שני עובדי השגרירות הישראלית בוושינגטון, הניסיון לפגוע במושל היהודי של פנסילבניה ובבני משפחתו והשלכת בקבוקי תבערה על מפגינים למען החטופים בקולורדו הם המשך ישיר לגל המחאה האנטי־ישראלי שהתפשט בארצות הברית מיד עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל. מה שהחל בהפגנות ומחאות בקמפוסים, והידרדר בהמשך לאלימות מילולית ופיזית כלפי סטודנטים ומרצים יהודים, הגיע כעת למעשי רצח.
התנכלויות ומעשי אלימות נגד יהודים וישראלים אינם מוגבלים רק לארצות הברית. בחודשים האחרונים נרשמו מאות מקרים דומים במדינות מערביות אחרות. לא ניתן להסביר את עוצמת השנאה לישראל וליהודים בעקבות המלחמה אלא כביטוי לאנטישמיות צרופה. מה עשו אותם מוחים “נאורים” בעניין מיליוני אזרחים סודנים הגוועים ברעב כתוצאה ממלחמת האזרחים שם, או ביחס לדיכוי האכזר של אזרחים במשטרים אפלים דוגמת איראן וצפון קוריאה? ואפילו אם נניח לרגע שישראל אכן עשתה בעזה מעשים שלא ייעשו, מדוע זה מצדיק תקיפה של יהודים בטורונטו, סידני או לונדון?
מאז ראשיתה של התנועה הציונית, וביתר שאת מאז שהוקמה מדינת ישראל, פנינו אל הקהילות היהודיות המבוססות בעולם, ובעיקר אל יהדות ארצות הברית, בבקשת עזרה. בקשותינו התקבלו. קשה לתאר כיצד היינו מסוגלים להתמודד עם כל האתגרים שבהם עמדנו לאורך הדרך בלי אותה עזרה. כעת הגלגל התהפך, ועלינו מוטלת האחריות לעזור ליהודים בקהילות שעזרו לנו, להתמודד עם האיומים החמורים הניצבים בפניהם.
ישראל כבר פעלה בעבר כדי להושיט יד ליהודים שנקלעו למצוקה, כמו במבצעים להעלאת יהודי אתיופיה או בהפעלת ארגון נתיב בברית המועצות לשעבר. פעולות אלו היו מוגבלות לרוב למדינות לא ידידותיות לישראל, והדגש בהן היה על עידוד עלייה לישראל. האתגר כיום שונה: עזרה ליהודים במדינות העולם החופשי באופן שלא יפר את הריבונות או יעבור על החוק באותן מדינות ובלי שהדבר יביא בהכרח לעלייתם המיידית של היהודים.
הנה דוגמאות לדרכי פעולה אפשריות: הקמת “חדר מצב יהודי” בסוכנות היהודית או במשרד התפוצות שיפעל בצורה דומה לחדר המצב במשרד החוץ וישמש מוקד לפניות ולמענה מיידי בשעת מצוקה. חתירה לשיתוף פעולה רחב עם רשויות אכיפת החוק במדינות שבהן מדובר לצורך החלפת מידע על מפגעים פוטנציאליים, העברת אזהרות מקדימות לגורמים מאוימים וכו’.
הושטת סיוע משפטי לארגונים יהודיים לעידוד חקיקה שתגביל את מרחב הפעולה של גורמים אנטישמיים ותגדיר צעדי ענישה. הושטת סיוע לארגונים יהודיים בבניית פרוטוקול התגוננות “תפור למידותיהם”. הדרכה ואימון בישראל של חברים בקהילות השונות, שיחזרו לארצותיהם ויובילו חברות אבטחה או ארגוני התגוננות שיספקו הגנה לבתי כנסת, בתי ספר ומוסדות יהודיים אחרים.
הכותב הוא פרופסור בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון