מותג הבישום המצליח מאיטליה “Miss Kay”, שהפך ללהיט בקרב הדור הצעיר ברחבי העולם, מכריז על בחירתה של הדוגמנית והשחקנית רומי פרנקל כפרזנטורית החדשה של המותג בישראל – ואנחנו תפסנו אותה לריאיון בלעדי על זוגיות, הטיפולים הפסיכיאטרים והתגובות שהיא מקבלת מהסביבה.
היי רומי, מה נשמע? איפה אנחנו נמצאים עכשיו?
“אנחנו פה ביום הצילום הראשון שלי בתור הפרזנטורית החדשה של מיס קיי – מותג בסימון מדהים, צעיר, קליל, כיפי, קטלני! אני בשיא”.
כמה זה מרגש אותך? בכל זאת, זה לא המותג הראשון שאת פרזנטורית שלו, אבל אני מניח שיש את הריגוש הזה כל פעם שמתחילים משהו חדש.
“וואו, זה תמיד מרגש כשבוחרים בך להוביל מותג כלשהו, ובמיוחד כשמדובר בחברה מדהימה שמדברת בול את השפה שלי. אני מאושרת וגאה”.
תגידי, אני לא יכול להתעלם מהשמלה שלך – נראית קצת כמו שמלת כלה.
האמת? אהבתי את הסגנון. מה אתה אומר?
השאלה אם את מתכננת לאמץ אותו גם מעבר ליום הצילום…?
“אני לא מבינה את כל הלחץ עליי! אני רק בת 22! זה שאמא שלי מתחתנת – זה לא אשמתי! כל הזמן אומרים לי “אל תרדפי, זה יגיע”.
ובכל זאת, זו שאלה שאת מקבלת הרבה, גם בראיונות – זה מציק?
“זה לא מציק, אבל אני פשוט מפחדת שאתם מנחסים לי… סתם, סתם”.
אז בואי נתקן את זה – מה חשוב לך בבן זוג לעתיד, בעזרת השם שיגיע בזמן הנכון?
“שיהיה פשוט, משפחתי, מוכן ומזומן לזוגיות אמיתית וטובה ולכל החיים. שיהיה לו שאיפות לחיים, לעבודה. שיהיה בן אדם שקם בבוקר ועושה, חרוץ – בעיניי זו מעלה”.
ולחפש את הבן זוג – זה משהו שעולה לך בראש כשאת יוצאת, למשל, לבר או מסיבה?
“חושבים, ברור שחושבים. ואם יש מישהו שמוצא חן בעיניי – אני גם אתחיל איתו. אבל אני כזאת, לפעמים בראש מחשבת – אני בת 22, מתי אני אכיר אותו? אוקיי, שנתיים להיות ביחד, ואז לעבור לגור ביחד, ואז מתי אני אתחתן? אני מסדרת לעצמי בראש פחות או יותר… יש לי דדליין. אבל עוד פעם – אמרו לי לא לרדוף, אז זה יגיע”.
אפליקציות היכרות – זה משהו שאת משתמשת בו?
“לא, לא, לא. כאילו – אף פעם אל תגיד אף פעם, אבל לא. אני מרגישה שזה נהיה כמו שוק בשר, גם מרגישה שזה נהיה לא רציני. אמרו לי שהפכו את הטינדר ללילה וביי… פחות”.
היית רוצה שבן הזוג העתידי יהיה מישהו מהתעשייה או פחות?
“אי אפשר להתעלם מזה שבן אדם שהוא בתוך התעשייה והוא בפרונט – הוא יותר מתעסק בעצמו. יש קצת אהבה עצמית אצל גברי התעשייה. אבל אני לא שוללת. אני אעדיף מישהו שלא קשור, שיהיה השקט שלי. אבל עוד פעם – אף פעם לא אומרת לא, ויכול להיות שאני כבר מכירה אותו ואני בכלל לא יודעת. אז… לא שוללת”.
אם היינו מציצים עכשיו להודעות באינסטגרם שלך, בטח יש שם לא מעט. מה ההודעה הכי הזויה שקיבלת?
“הכי הזויה? יש שירים, יש ‘צלמי לי את כף הרגל’, יש מלא הזויים”.
אני רוצה לסיום לשאול אותך – לפני חודשיים דיברת על הטיפול ועל הכדורים הפסיכיאטריים, מה גרם לך לחשוף את זה?
“אני חושבת שאין היום מישהו שלא צריך טיפול. לא בהכרח כדורים, אבל… אין מישהו שלא צריך טיפול, וזה לא בושה לטפל בנפש. זה הדבר הכי חשוב. ואני על עצמי חוויתי שינוי כזה גדול, שאמרתי – מה, אני אתבייש בזה? קורים דברים בחיים, אנחנו מתחשלים, אבל לפעמים זה גדול על הנפש – וצריך עזרה. אני באמת חושבת שהיום זה כבר לא בושה. אנחנו בעולם כזה פתוח שמדבר על הכול – אז למה לא לדבר גם על זה? רוב האנשים שאני מכירה לוקחים ציפרלקס ומטופלים. גם אם הם לא מודים – אני יודעת שהם לוקחים”.
קיבלת תגובות בעקבות השיתוף הזה? אולי תגובות מרגשות?
“מלא, מלא, מלא. הייתי גם באירוע לפני כמה ימים, והייתה מישהי שאמרה לי שהיא כל כך מעריכה את זה ששיתפתי, כי אני פונה לקהל צעיר, וזה לא משהו שמדברים עליו בקהל הזה. אז אני שמחה שעוררתי מודעות, וזה ריגש אותי מאוד – שאני נותנת השראה לאנשים ואולי גם נותנת להם את הפוש לטפל בעצמם”.