הוועדה לקידום מעמד האישה קיימה היום (שני) דיון חירום בעקבות העלייה החדה במקרי רצח נשים במהלך השנה. במהלך הדיון נמסר כי בשנת 2025 נרצחו 18 נשים, וכי מדובר בשנה עם מספר שיא של קורבנות.
ממלאת מקום יושבת הראש בדיון, ח”כ מירב בן ארי, תקפה את משרד הביטחון הלאומי: “לילה אחד עם שלוש רציחות. זאת מציאות בלתי נתפסת. כל חמישה ימים נרצחת אישה בישראל. אין נתונים חד משמעיים על 2025, אבל כולנו יודעים שהנתונים מזעזעים ודרכי הטיפול לא מספקות. את צריכה ללכת למשרד היום ולומר לשר ששנתיים הוא שר עם אפס עשייה”.
במהלך הדיון נחשף כי הוגשו עד כה 72 בקשות לאיזוק אלקטרוני מצד נשים, ורק 18 צווים הוצאו על ידי בתי המשפט. נכון להיום יש 15 מפוקחים. מפקדת יחידת משגב במשטרה, נועה בין, אמרה: “נשים חוששות ללכת לבית משפט ולפגוש שם את בן הזוג. חשבנו שבתי המשפט יתבצעו בזום”. ח”כ בן ארי מתחה ביקורת גם על מערכת המשפט: “איך יכול להיות שיש רק 15 צווים? זה כישלון גם של לשכת עורכי הדין. חשבתי שיהיו 400 בקשות”.
מנתוני המשטרה שנמסרו בדיון עולה כי מתוך 18 מקרי הרצח בשנת 2025 – 9 התרחשו בחברה היהודית, 5 בחברה הערבית, 3 בחברות נוצריות או דרוזיות, ואחת התרחשה בשטחים. שישה מהנרצחות נרצחו בידי בני זוגן, ושמונה בידי קרובי משפחה. חמישה מקרים בוצעו בנשק לא ידוע. שמונה מהמקרים היו מוכרים למשטרה, ושישה מהם כללו מתמודדי נפש. שישה כתבי אישום הוגשו עד כה – רובם בחברה היהודית.
רחלי סונגו משדולת הנשים מסרה כי “נרצחו 18 נשים על רקע מגדרי. רובן אימהות שהותירו שני ילדים יתומים. ב-25% מהמקרים הרוצח היה מוכר לרווחה. 43% מהנרצחות נרצחו בנשק חם. רק 22% מהמקרים בחברה הערבית פוענחו, לעומת 44% בחברה הכללית. בישראל יש כיום 180 אלף רישיונות לנשק”.
סתו בן עוז מארגון “בונות אלטרנטיבה” אמרה בדיון: “אנחנו רק במחצית 2025, ו-18 נשים כבר נרצחו. שתיים הועלו באש, אחת נשחטה בזמן לידת בתה, וארבע נשים נרצחו לעיני ילדיהן. מדובר באלימות גברים כלפי נשים”. ח”כ שרון ניר קראה להקמת תוכנית ממשלתית רחבה: “כשיש תופעה כל כך חמורה אנחנו חייבים תוכנית אסטרטגית בין-משרדית עם המשרד לביטחון לאומי, הרשות לקידום מעמד האישה ומשרד הרווחה – שתעבוד כמו שעון. צריך משאבים שיגיעו לרשויות המקומיות”.
נציגת משרד הרווחה, ענבל חן, אמרה כי “המשרד מנסה למקד ולהרחיב תוכניות קיימות כדי לצמצם את התופעה”. המשנה למנכ”ל המשרד לביטחון לאומי, מירי שמואלי, טענה כי “נעשות פעולות רבות”, אך חברי הכנסת בוועדה הביעו ספק אם הדברים באים לידי ביטוי בשטח.