גם עוכר ישראל מוצהר או כופר חצוף לא היה מעיזים לבייש, להשפיל ולרמוס את הערך החשוב, המרכזי והחיוני ביותר ביהדות, לימוד תורה – כמו שעושים זאת בפרהסיה שרי וחכ”י המפלגה החרדית יהדות התורה. אף חילוני קיצוני וגאה לא היה מעז להפגין יחס של זלזול וביזוי כבוד התורה כפי שעושה זאת ראש מפלגת ש”ס הדתית אריה דרעי. אין ביטוי אחר, אין צירוף-לשון אחר כדי להגדיר את התנהלותם, ליתר דיוק נכלנותם של ראשי יהדות התורה וש”ס בכל הנוגע לחוק הגיוס מאשר התנהגות מחפירה מול וכלפי תורת ישראל, שעליה העולם עומד.
מותר לפוליטיקאי למעוד במהלך של שחיתות. האופן, הצורה והאופי של פעילותם של ראשי יהדות התורה וש”ס סביב חוק הגיוס אינם שחיתות. זה חילול השם. חטא שדעה אחת בגמרא פוסקת שגם יום הכיפורים אינו מכפר.
חוק הגיוס שראשי יהדות התורה וש”ס חותרים להשיג מטרתו לשחרר אלפי תלמידי ישיבות משירות צבאי ולאפשר להם ללמוד תורה. במלים אחרות, מטרת החוק היא לאפשר, להבטיח ולבצר את לימוד התורה כמצווה, ציווי מחוייבות ראשונה במעלה. מעד שהוענק ללימוד תורה מרגע נתינת התורה במעמד הר סיני.
אבל לנציגי המפלגות החרדיות, חשוב וקובע מה המחיר שהם מוכנים לשלם תמורת אישור חוק שישחרר אלפי תלמידי ישיבות ויעניק להם חופש מלא ללמוד תורה. הם הפכו ערך קיומי, עליון וראשוני בדת וביהדות כמו לימוד תורה לגורם, לסיבה, לשיקול במשא ומתן פוליטי, ליתר דיוק בסחר וממכר שמטרתו הישרדות הקואליציה.
גפני, גולדקנוף ועמיתיהם בראשות יהדות התורה מתלבטים: אם ללחוץ על נתניהו במהלך של פיזור הכנסת או פירוק הקואליציה? במלים פשוטות, מה שווה ערך לימוד התורה? רק פיזור הכנסת שיאפשר לפוליטיקאים של יהדות התורה וש”ס לשמור על כסאותיהם ולהחזיק בכהונות ובהטבות שקיבלו כאתנן לתמיכתם הבלתי מוגבלת בקואליציה ובהישרדותו של נתניהו בראשות הממשלה, או שהבטחת לימוד תורה ראויה למחיר יקר יותר, פירוק הקואליציה והליכה לבחירות? בינתיים נראה שביהדות התורה הוחלט על צעד דרמטי.
הבטחת לימוד התורה שווה העלאה במחיר. להימנע מהצבעות בכנסת לא רק בימים רביעי – גם בימי שני, יום שבו מתקיימות הצבעות בקריאה שנייה ושלישית הצעות חוק ממשלתיות. כל הכבוד לשרי וחכ”י יהדות התורה. הם העלו את המחיר של הבטחת שחרור תלמידי ישיבות משירות צבאי שתאפשר להם להמשיך ללמוד תורה. ממש הישג היסטורי. כן, יש עוד הישג בדרך, לפי דיווחים מעודכנים, אריה דרעי יסכים לסנקציות בגיוס כדי להציל את נתניהו. זאת אומרת, לא להציל את לימוד התורה. לחלץ את נתניהו.
מאז שהחלה והתלהטה ההתרוצצות סביב חוק הגיוס נחשף מעמדם העלוב והמביש פוליטית של ראשי יהדות התורה – מעמד שצמוד ומלווה אותם מאז הצטרפו לקואליציה של בנימין נתניהו. גפני, גולדקנופף, אייכלר ופרוש לא רק תמכו ותומכים בבנימין נתניהו. הם הפכו את התמיכה בו להערצה, כניעה מוחלטת, התרפסות – בהיקף, באופן ובאובססיה שאפשר להגדיר סגידה. האירוניה היא, שמפלגת יהדות התורה איננה יכולה להצביע על אף הישג משמעותי, איננה יכולה להתהדר באף מהלך משמעותי בתחום הדת שמשביע את מצביעיהם שתרם משהו לצביון המדינה.
ראשי יהדות התורה ניצלו את השתתפותם בקואליציה, את הכהונות שקיבלו לקידום האינטרסים האישיים שלהם. עסקן בכיר, ותיק ומוערך בחסידות בעלזא הסביר לי בשיחה, כי גם בתחום תקציבי הרשתות החינוכיות, הישיבות והכוללים, ראשי יהדות התורה נכשלו ולא השיגו את מה שבאת ביקשו. מה שקורה בתחום התרוצצות סביב חוק הגיוס הוא המחיר שראשי יהדות התורה משלמים עבור תמיכתם האובססיבית בבנימין נתניהו.
איך שלא יסתיים המאבק סביב חוק הגיוס, גם ואפילו אם המאבק יניב הישג למפלגות החרדיות, אופן התנהלותם המסחרית, הנכלוליות בהתנהגותם, צעדי העונשין שנקטו – כל זה יתועד, ייצרב וייזכר בהיסטוריה כעלבון, השפלה וביזוי ערך לימוד התורה, שנעשו על ידי פוליטיקאים חרדיים וחסידים.