האחרון שראוי, רשאי ומסוגל בכלל לטפל במשבר האמון החמור שנוצר ומתלהט בין נשיא ארה”ב דונלד טראמפ לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא רון דרמר. על הדיווח שהוא זה שנשלח לוושינגטון להבהיר לאמריקאים שישראל לא תתחשב בהסכם שיושג בין ארה”ב לאיראן, קשה להחליט אם לבכות או לצחוק. אבל זה לא מצחיק.
כל גיחה סודית של רון דרמר לוושינגטון, כל ביקור רשמי שלו בבית הלבן – והיו אין ספור כאלו – הניבו אפס תוצאה, כלום, מאומה. מאז שהוא נתמנה על ידי ראש הממשלה כיועץ לעניינים אסטרטגיים, רון דרמר לא הביא שום הישג, שום תועלת מדינית, אפילו לא תזוזה חיובית בערוץ היחסים עם ארה”ב.
רוב השרים המכהנים בממשלה שהקים בנימין נתניהו נעדרים ניסיון, ידע וחסרי כישורים למלא את התפקידים שעליהם הופקדו. ההבדל בינם לבין רון דרמר הוא, שראש הממשלה יודע ומודע היטב לאי־התאמתם של השרים שמינה ואין לו שום אמון בהם. רון דרמר הוא בן יקירו של נתניהו, אהוב נפשו, האיש הקרוב ביותר לאוזניו. לנתניהו אמון מלא ברון דרמר.
דרמר איננו מהווה איום למעמדו של נתניהו, הוא איננו בכיר ליכוד, אין לו שום שאיפות פוליטיות. גם מתרחק מחשיפה תקשורתית. נתניהו אוהב את דרמר כי הוא מזכיר לנתניהו את שנות צעירותו באמריקה. בעיני נתניהו רון דרמר הוא יותר אמריקאי מאשר ישראלי. חשוב מזה – במוצאו האמריקאי דרמר הוא רפובליקני ימני קיצוני. בדיוק מה שראש הממשלה נתניהו אוהב.
רון דרמר, שבשהותו בוושינגטון למעלה משש שנים בתואר הרשמי כשגריר ישראל ובכינוי שהוצמד לו “האיש של נתניהו בוושינגטון”, הוא זה שחיבל והרס את המסורת של תמיכה דו־מפלגתית בישראל, ששלטה בערוצי היחסים בין שתי המדינות עשרות שנים. דרמר חיסל את המסורת הזאת בשיטתיות, באגרסיביות ובאובססיה. הוא זה שהפך את אופי היחסים בין ארה”ב לישראל לפוליטי, נתון לשיקולים ולאינטרסים מפלגתיים.
עובדה שלא הפריעה לנתניהו, ואולי אפילו עודדה אותו להצמיד אליו את רון דרמר כיועץ, כאיש סוד, כמי שמופקד על יחסי ישראל וארה”ב. חמור מזה – נתניהו גם מינה והפקיד את רון דרמר כמוביל המאמצים לשחרור החטופים. התוצאה גלויה לעין, כואבת, מרגיזה ומתסכלת.
לקח לבני משפחות החטופים זמן עד שהבינו, קלטו והפנימו שרון דרמר כאחראי לשחרור החטופים הוא זה שמחבל, מעכב ודוחה הסכמים לשחרורם. השבוע שלחו לדרמר מכתב וביקשו את התפטרותו. זה לא יעזור להם. ראש הממשלה נתניהו רוצה, צריך ומשתוקק לקרבתו של רון דרמר.
הסיבה לכך היא, שלרון דרמר בתפקידו כיועץ לעניינים אסטרטגיים יש יעד אחד ויחיד, מטרה בלעדית, שליחות אחת – לדאוג למעמדו של ראש הממשלה, לטפח את המוניטין של נתניהו כמדינאי, לדאוג לכך שכל מהלך והחלטה יירשמו כהישג של ראש הממשלה, ויעצימו את סיכויי שרידותו. רון דרמר לא יפעל לקידום שחרורם של החטופים אם ההסכם או המתווה שיושגו לא יהיו ולא יוכרו בישראל ובעולם כהישג אישי של בנימין נתניהו.
במתחם הדמוקרטי בגבעת הקפיטול, רון דרמר הוא לא רק אישיות בלתי רצויה – הוא דמות מנודה. בקרב הרפובליקנים הבכירים, שהם חלק מהממשל כולל צמרת הבית הלבן, רון דרמר הוא “האיש של נתניהו” – מעמד שהנשיא טראמפ דירדר לשפל חסר תקדים.
דווקא משום שרון דרמר מזוהה כרפובליקני, אנשי שיחו בוושינגטון, בכירים רפובליקנים, מרשים לעצמם לזלזל בו ולבוז לו.
גם מביקורו הנוכחי בוושינגטון, דרמר ישוב בידיים ריקות. הוא יבהיר לבית הלבן שישראל לא תתחשב בהסכם גרעין שיושג בין ארה”ב לאיראן. נו, אז מה? הנשיא טראמפ לא יפסיק את המו”מ עם איראן.