בפרשת במדבר נצטווה משה למנות ולספור במדויק את כל עם ישראל. מעבר לצורך לדעת כמה מונה העם לשבטיו ומשפחותיו, “כל יוצא צבא בישראל תפקדו אותם” ישנו רעיון עמוק בחובת המפקד של העם.
פרשת במדבר תמיד נקראת לפני חג השבועות, חג מתן תורה. הסיבה לכך שדבר ראשון, לפני מתן תורה, יהודי צריך לדעת שהקב”ה סופר אותו. נכון שהדגש הוא על כלל ישראל ואמת היא שהתורה ניתנה לעם כולו אך דווקא משום כך אל ליהודי כפרט לחשוב בטעות שחשיבותו כפרט היא פחותת ערך בעיני ה’. עליו לדעת ולזכור כי כל יהודי נספר במפקד העם.
ללא כל יהודי ויהודי כלל ישראל לא מושלם. בלעדיו עם ישראל לא יכול לקבל את התורה. זהו תנאי מקדים לקבלת התורה ע”י העם. בניגוד לבעלי חיים הנשמה שבאדם היא עליונה ואצולה ממקום קדוש ועליון על כן ראשו עומד בקומה זקופה. לכל יהודי תפקיד ייחודי המוטל עליו בעבודת ה’ ואין שני לו בעולם שיוכל לעשות זאת במקומו. המשנה במסכת אבות מביאה בשם הלל הזקן: “אם אין אני לי מי לי” ומסביר האדמו”ר הראשון מגור, בספרו חידושי הרי”ם שאם לא תמלא את תפקידך בעבודת ה’ אין מי שיעשה את זה במקומך וזאת רוצה הקב”ה שתבין לפני מתן תורה- אתה חשוב לי כי בלעדיך העולם חסר, לא מושלם.
כמו היחיד כך כל שבט בישראל הינו ייחודי. “איש על דגלו”. אומר המדרש כשראו בני ישראל בסיני שהמלאכים ירדו והיו מסודרים לפי דגלים בקשו גם הם לחנות כל שבט תחת דגל.
מהי מטרת הדגלים? כמו שבצבא ישנם חילות שונים, החל מחיל השריון (ולא בכדי פתחתי בחיל השריון … עניין של אחוות שריונאים…) הצנחנים, הגולנצ’יקים, התותחנים וכו’ לכל חיל ישנה כומתה שונה כי כל אחד רוצה משהו שמייחד אותו. אבל אע”פ שכל אחד בטוח בחשיבותו לכולם מטרה אחת והיא לשרת באחדות תחת רמטכ”ל אחד. (כיום זכינו וגם הוא שריונר…) כך ביהדות. לכל שבט יש את הייחודיות שלו את הדגל שלו. דגל המסמל את מה שהשבט יודע לעשות הטוב ביותר בעבודת ה’. ישנה קבוצה אשר מדגישה את השמחה, וישנה קבוצה המדגישה את הבקיאות בידיעת התורה, וישנה הקבוצה המעמיקה בלימוד פנימיות התורה והקבלה ויש אותה קבוצה השקועה כולה בעשיית חסד. לכל אחד יש משהו המייחד אותו ואת קבוצתו, אותו ואת שבטו ותכונותיהם באות לידי ביטוי בדגל שלהם.
כך השבט וכך היחיד. כל יחיד מביא לשבטו את תבנית נוף נשמתו. וכך הוא מקיים את המצוות כי כל איש מביא אל המצווה את פנימיותו ואין אחד דומה לרעהו.
האדם הוא יצור חברותי והחברה משפיעה עליו וכבר אמר מחנך דגול שדמותו של כל אדם מעוצבת גם על ידי שלושים הילדים שהיו אתו בכיתה א’ יחד עם המורה וכל אחד מהחברה בה שהה השאיר ביחיד את רישומו והשפיע על אופיו. לכן כה חשובה חובת המניין של כל בני ישראל, של כל יחיד ויחיד.