קשה לעקוב. אירוע רודף אירוע, סערה גוברת על סערה, והכל נדמה כמתוזמן בקפידה. קשה לזכור, אך רק לפני ימים אחדים ניתן פסק הדין המכונן של בג”ץ, שקבע כי פיטוריו של ראש השב”כ רונן בר היו בלתי חוקיים. בית המשפט העליון קבע כי החלטת הממשלה לסיים את כהונת ראש השב”כ התקבלה בהליך לא תקין ובניגוד לדין. בתוך כך, נקבע כי הממשלה לא עמדה בחובתה להביא את סוגיית סיום כהונת ראש השב”כ לפני הוועדה המייעצת לעניין מינויים לתפקידים בכירים; כי ההחלטה התקבלה כאשר ראש הממשלה עמד בניגוד עניינים; וכי ההחלטה התקבלה ללא תשתית עובדתית.
אבל לרה”מ נתניהו לא היה זמן להתעכב על הפסיקה, ונראה כי בכוונת מכוון “נפל” שוב לאותם כשלים משפטיים. נתניהו לא המתין לעמדת היועמ”שית, לא התחשב בנורמות המשפטיות הבסיסיות והמקובלות – ומיהר להכריז על מינויו של אלוף דוד זיני לראש השב”כ הבא.
המינוי הזה לא רק שנוי במחלוקת – הוא רחוק מלהיות מינוי מושלם. לא בגלל זהות הממונה, אלא בגלל הדרך העקומה שבה הוא נעשה. האם זיני ימצא את עצמו בסוף התהליך בכיסא ראש השב”כ? קשה לדעת, כי מדובר בתהליך עמוס במהמורות משפטיות וציבוריות, שמטיל צל על תפקוד הממשלה וגורר אותה שוב אל תוך זירת המאבק תוך כדי מלחמה.
ישנם כמה מכשולים בדרך לאישור המינוי של האלוף זיני: ראשית, ועדת גרוניס אינה מאוישת, ויש להשלים את איוש חברי הוועדה החסרים – מ”מ נציב שירות המדינה ונציג ציבור; שנית, גם אם הוועדה תאויש במהלך בזק, טרם ברור אם נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס יזמן את הוועדה, נוכח חוות הדעת של היועמ”שית שקבעה שיש פסול במינוי.
שלישית, חוות דעת היועמ”שית מקימה מכשול כמעט בלתי עביר להמשך תהליך המינוי של זיני. היא הבהירה כי ראש הממשלה “היה נגוע בניגוד עניינים חמור בהתייחס למינויו של ראש השב”כ החדש”, וכי נתניהו “פעל בניגוד להכרעתו של בית המשפט העליון – תוך הפרה מודעת של הנחיות משפטיות מחייבות”. היא סיכמה כי ההחלטה בעניין האלוף זיני, “שהתקבלה במצב של ניגוד עניינים”, פסולה ובלתי חוקית.
רביעית, התנהלות האלוף זיני מול ההנחיות המשפטיות. בזמן שניתנה הנחיה משפטית לנתניהו להמתין לחוות דעת סדורה, זיני נענה לפניות רה”מ, ולמעשה השתתף במינויו שלו – למרות הנחיות משפטיות ברורות. זה יוצר שאלה לגבי שיקול דעתו ואי־תלותו – תכונות יסוד לראש שירות ביטחון כללי.
חמישית, מצטייר כי היה הליך מינוי חפוז ולא מקצועי. על פי דיווחים, לא בוצע ריאיון סדור לאלוף זיני, לא התקיים דיון מעמיק, הרמטכ”ל זמיר לא עודכן במהלך. תהליך מהיר שנראה כאילו תוכנן לעקוף כל מנגנון איזון ובקרה. נוכח כך, ברור שיהיו עתירות לבג”ץ. בהינתן חוות דעת היועצת המשפטית, הסיכוי שהמינוי הזה ישרוד מבחן משפטי נראה נמוך בעת הזאת.
עוד זירת עימות
אבל הסיפור האמיתי כנראה לא נמצא בבית המשפט – אלא בזירה הציבורית־פוליטית – משום שנראה כי מדובר בסערה מוזמנת או מתוכננת מראש. אנחנו רואים שוב את אותו תסריט חוזר: במקום להתמקד בלחימה בעזה, בהשבת החטופים, בדרישה הציבורית להקמת ועדת חקירה ממלכתית – הממשלה יוצרת עוד זירת עימות עם מערכת המשפט, ומסיטה את הדיון הציבורי והתקשורתי לשם.
נאומה התקיף של היועמ”שית בכנס לשכת עורכי הדין לא היה מקרי. היא הזהירה ש”שיטת המשטר משתנה נגד עינינו בקצב מהיר”, ותיארה “החלשה שיטתית של המוסדות הדמוקרטיים”. הנתונים שהיא מצביעה עליהם – כולם נמצאים כאן, בהליך המינוי של האלוף דוד זיני.
ליבי יוצא אל האלוף זיני. אני בטוח שהוא קצין מצוין ולוחם אמיץ שנתן את כל כולו למען ביטחון המדינה, והוא נקלע לעין הסערה שגרר אותו אליו רה”מ נתניהו, ככל הנראה מתוך מודעות כי סיכויי הצלחת המהלך נמוכים.
אז האם המינוי של זיני ייצא לפועל? לא ברור. האם הוא נועד מראש לצאת לפועל? גם זה מוטל בספק. אבל מה שכן ברור: שוב הממשלה בוחרת קרב עם שלטון החוק, אולי בתקווה שהציבור יעסוק בו – ולא בסוגיות בוערות וחשובות אחרות