קייטלין ג’נר, אחת הטרנסג’נדריות הבולטות בעולם, תהיה השנה אורחת הכבוד של עיריית תל אביב במצעד הגאווה. ראש העירייה, רון חולדאי, כינה אותה בהכרזתו “אייקון בינלאומי שמסמל אומץ, שינוי וחירות להיות מי שאתה ואת”. אך לא כולם בתוך הקהילה מרוצים מהאורחת השנתית, שנחשבת לדמות שנויה במחלוקת בקהילה הגאה בכלל – ובקהילה הטרנסית בפרט.
ג’נר, שמוכרת בעיקר כאתלטית לשעבר המחזיקה במדליה אולימפית, וכגרושתה של קריס ג’נר, אמרגנית העל ואימן של הקרדשיאנ’ז, התבטאה בעבר נגד שילוב נשים טרנסג’נדריות בספורט, והביעה תמיכה בנשיא דונלד טראמפ שמקדם שינויי מדיניות שיפגעו ברווחתם של טרנסג’נדרים.
מוקדם יותר היום (שני) פרסמה יעל סיני, מנכ”ל העמותה ללהט”ב, פוסט בחשבון הפייסבוק שלה שבו היא מביעה ביקורת על ההזמנה שנשלחה לג’נר. “היציאה הפומבית של קייטלין ג’נר מהארון לפני כמעט עשור הייתה רגע תקדימי במדיה העולמית וסימן דרך עבור קהילות להט”ב רבות ואין ספק שהיא אחת הנשים הטרנסיות המפורסמות בעולם. אך מאז, הפכה ג’נר לדמות שנויה במחלוקת, לא בשל זהותה, אלא בשל בחירותיה הפוליטיות והאמירות הפומביות שבחרה להשמיע“.
“עם התבגרות והתמסדות הקהילה, צצו עם השנים מגוון קולות, כאלו שבין היתר לצד התמיכה בקהילה הטרנסית ואפילו בהיותם חלק ממנה מביעים סייגים ושאלות בנושאים שנויים במחלוקת כמו השתתפות טרנסים וטרנסיות בספורט, ותמיכה בטיפולי התאמה מגדרית בגיל ההתבגרות. אלו קולות שפעמים רבות מהדהדים מסרים מהעולם שמטרתם לערער על הלגיטימציה של הקהילה כולה. ועם זאת, גם אי אפשר להתעלם מהשיח הפנים קהילתי גם בקהילה הטרנסית עצמה על אותן הסוגיות ממש”.
היא ממשיכה: “אנחנו חייבות לשים לב לשיח המסוכן שג’נר מביאה, שלא עוצר בשאלות ודיון שראוי שיתקיים, זה לא השיח הפנימי שאנו מעוניינות שיתקיים כדי לגשר על פערים ועמדות בינינו, אלא אמירות פופוליסטיות שעושות הפרדה מסוכנת בין “טרנסיות אמיתיות” מולה ניצבים אנשים שעבורם זה “טרנד חולף” תוך כדי שהיא מסמנת את הארגונים, כאויבים או כמי שמקדמים אג’נדה מסוכנת. לאחרונה היא כינתה את הארגונים הלהט”בים “ארגון פשע רדיקלי” והאשימה אותם בפגיעה בילדים. זהו מהלך פופוליסטי מסוכן שמנסה לפגוע במוקדי הכוח של הקהילה ובזכות שלה להתארגן, לצבור כוח פוליטי ולדרוש שינויי מדיניות משמעותיים”.
“דווקא עכשיו, כשיש שיח פוליטי מסית נגד להט”ב, כשהקהילה במצב חירום והקהילה הטרנסית יותר פגיעה מאי פעם, כשגם בחו”ל וגם בעולם זכויות נלקחות, מופללות, מופקעות מהמרחב הציבורי באופן אלים. דווקא עכשיו חשוב שנבין את ההבדל בין שיח פנימי מרובה קולות, לבין הסתה שמשתמשת ברגשות האלו כדי לערער את עצם קיומנו. בתוך כל הקולות האלו אין מחלוקת שהקהילה הטרנסית היא קהילה מוחלשת שזקוקה לתמיכה וסיוע ואנחנו חייבים וחייבות לעמוד חד משמעית נגד השימוש בהם כדי לחסל לגיטימיות לקהילה שלמה”, חתמה את דבריה.
את דבריה חיזקה שילה ווינברג, חברת מועצת קריית טבעון, האישה הטרנסית הראשונה שנבחרה לתפקיד פוליטי-מוניציפלי בישראל, קראה להחרים את המצעד. “מכל הנשים הטרנסיות שעשו להן שם, זאת הדוגמה של ילדה או נערה או אישה טרנסית. אני קוראת לכל הארגונים הטרנסים לא להגיע למצעד הגאווה השנה ואני גם מצפה גם מקבוצות אחרות להיות סולידרים עם הקהילה הטרנסית ולא להגיע למצעד הגאווה השנה בתל אביב.
“יש מספיק מצעדים לצעוד בהם. העובדה שלא יצא שום מכתב מחאה מטעם הארגונים, למרות היוזמה של האגודה ושל פרויקט גילה היא תעודת עניות לתודעה הפוליטית של הארגונים שלנו. ודאי של הארגונים הטרנסים”.
עם זאת, לא כולם.ן מזדהות עם הסנטימנט. לינור אברג’יל, מהפעילות הבולטות בישראל, ומקימת ארגון “טרנס ישראל”, הביעה שמחה על ההזמנה. “כאישה טרנסית ברמה בינלאומית, קייטלין ג’נר מבטאת קול שרבות מאיתנו מהדהדות: אנחנו נשים טרנסיות. התהליך המגדרי הוא לא טרנד של ילדי הסנטר – הוא מסע מורכב, שדורש אחריות אישית, בחירה, מחויבות ולעיתים – כאב.
“בישראל, נשים טרנסיות – לא עמותות ולא אג’נדות – אומרות את זה בצורה הברורה ביותר: אנחנו נשים טרנסיות. לא קיבלנו מענה בארגונים המובילים אז הקמנו לעצמנו. לא ניישר קו עם שיח פרוגרסיבי שמוחק אותנו. אנחנו עברנו תהליך לעיתים יקר, כואב, חורץ חיים כדי להיות מי שאנחנו. אני שמחה שקייטלין ג’נר מגיעה עם כל המורכבות שלה מבלי ליישר קו עם ארגוני הלהט”ב, ומבלי שינסו להשתיק אותה”.