יש צבעים שנושאים איתם סיפור, ויש כאלה שנושאים איתם מהפכה שלמה. הצבע החום, שמיליוני נשים ברחבי העולם פתאום מתלבשות בו השנה, הוא מהסוג השני. פעם הוא סימל עוני, רעב, ואיכרות – הצבע של אלה שלא היה להם ברירה. היום הוא הצבע הכי יוקרתי ומבוקש בעולם האופנה, הצבע שגוצ’י ומיו מיו משתגעים עליו, והצבע שחברת פנטון הכריזה עליו כצבע השנה. איך זה קרה? איך צבע של בוץ ואדמה הפך לסמל של כוח ועושר? התשובה קשורה לקפה שלכם בבוקר, לשוקולד שאתם אוכלים כשאתם לחוצים, ולצורך הנואש של כולנו למצוא קצת נחמה בעולם מטורף.
המהפכה החומה של 2025
חברת פנטון, הרשות העליונה בעולם הצבעים, הכריזה על “מוקה מוס” כצבע השנה ל-2025. זה לא סתם החלטה עיצובית – זה הכרזת מלחמה על כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על יוקרה ואופנה. מגוצ’י עם שמלות הסאטן הנופלות שלהם, דרך מיו מיו עם הג’קטים הזמשיים העשירים, ועד לחליפות הרפויות של ג’ייסון וו – כולם מתלבשים בגוונים של פאדג’, מוקה, ושוקולד.
“צבע זה אורח חיים”, מסבירה לורי פרסמן, סגנית נשיא במכון הצבעים של פנטון ל״וול סטריט ג׳ורנל״. “אנחנו חיים בקצב מטורף. קפה, שוקולד – אלה דרכים קטנות לקחת צעד אחורה, להרגיש מנוחמים, לקחת הפסקה.” המגמה הזו, שהיא מכנה “פודיפיקציה” של התרבות, הופכת את מה שאנחנו אוכלים למה שאנחנו לובשים.
ההיסטוריה המביכה של הצבע החום
אבל בואו נחזור לרגע לההיסטוריה, כי הסיפור של הצבע החום הוא למעשה סיפור של מאבק מעמדות. במשך מאות שנים, החום היה הצבע של המסכנים, הנדכאים, והנשכחים. ברומא העתיקה, העניים בעיר נקראו “פולטי” – מילה שפירושה המילולי “אלה שלבושים בחום”. באנגליה של ימי הביניים, חוקי הלבוש אסרו על איכרים ללבוש כל צבע חוץ מחום מעורפל או אפור עכור.
אפילו הכנסייה השתמשה בחום כסמל לעוני – נזירי פרנציסקוס ונזירות כרמלות לבשו גלימות חומות כדי לסמל את נדרי העוני שלהם. זה היה הצבע של מי שלא יכול להרשות לעצמו צבעים יקרים, הצבע של מי שצריך להסתיר כתמים וגרדרה בעולם שלא ידע מכונות כביסה.
המלכים והקרדינלים לבשו אדום – צבע של צבעים יקרים וכוח. מדאם X של סרג’נט, שתמונתה מוצגת כעת במוזיאון המטרופוליטן, העדיפה שחור. אבל חום? חום היה צבע של מי שלא היה לו ברירה.
המהפכה של שנות ה-70
הנקודת מפנה הראשונה של החום באופנה הגיעה בשנות ה-70, כשהכלכלה הסתבכה והפחד מהטכנולוגיה גדל. הצבעים הפסיכדליים הצעקניים של שנות ה-60 פתאום נראו מנותקים ממה שאנשים הרגישו. האופנה הזדקקה למשהו אמיתי יותר, משהו שמחבר לאדמה.
ב-1971, כשגרייס מירבלה לקחה את התפקיד כעורכת של ווג במקום דיאנה ורלנד, אחד הדברים הראשונים שהיא עשתה היה לצבוע את המשרד האדום של קודמתה בגוון טאופ ולקדם בגדי ספורט חומים ובז’ שקוראות יכלו באמת לקנות. זה היה מהלך סמלי – החום לא היה רק צבע, הוא היה הצהרה על אותנטיות.
שנתיים אחר כך, בתצוגת האופנה המפורסמת “קרב ורסאי”, הדוגמניות האמריקאיות עלו על הבמה בבגדים מוכנים בגוונים חומים שנעו מחלב לאגוז – ניגוד חד לצבעים הבוהקים של האופנה הצרפתית הגבוהה והמתנשאת. המסר היה ברור: חום זה אמיתי, ישר, ואמין.
למה חום עובד בשנת 2025
עכשיו, 50 שנה אחרי, אנחנו שוב במקום דומה. העולם מרגיש לא יציב, הטכנולוגיה מפחידה אותנו, ואנחנו זקוקים למשהו שמרגיש אמיתי. “זה צבע יסוד כל כך חשוב עבורי”, אומרת בריאיון ל׳וול סטריט ג׳ורנל׳ פאולינה ליפנר פון סידוב, מייסדת מותג העור ליפנר, שמכנה את הקולקציה שלה בהומור “מותג התיקים החומים” בגלל הנטייה הכבדה לגוונים של קקאו.
קלייר הורנבי, מייסדת ומנכ”לית המותג הלונדוני ME+EM, גדלה בצפון אנגליה, “שם הכל מאוד חום”, ורואה בגוון הזה אלטרנטיבה רכה ורב-תכליתית לשחור. “הוא מגיע בכל כך הרבה גוונים שונים”, היא מסבירה. “הוא חסר מגדר וחסר עונה. ובבדים הנכונים, הוא נראה מאוד עשיר.”
האירוניה של הכוח
יש כאן אירוניה מדהימה. פעם העשירים והחזקים התלבשו בצורה ראוותנית, בצבעים שהושגו בצבעים יקרים. היום, המיליארדרים והעשירים בוחרים בלבוש כל כך נטרלי שהם בלתי נראים – תופעה שמטשטשת את הפער העצום בין האחוז העליון לכל השאר.
החום של 2025 הוא לא החום של העוני – הוא החום של הביטחון, של מי שלא צריך להוכיח כלום לאף אחד. כשתום פורד היה מנהל היצירה של גוצ’י, היו”ר מאוריציו גוצ’י רצה לעשות הכל עגול וחום, בעוד שהוא רצה לעשות הכל חד ושחור. נחשו מי ניצח? אבל עכשיו, אומרת הורנבי, “כמעט בלתי אפשר לשמור את זה במלאי”.
הפסיכולוגיה של החום
מה שקורה עכשיו עם החום זה לא רק טרנד אופנה – זה צורך פסיכולוגיי. בעידן של גלילה אינסופית ברשתות וחרדות מהעתיד, הקשר של החום לטבע הופך למשמעותי יותר מאשר הקשר שלו לקפה ושוקולד. מהאדמה מתחת לרגליים ועד העצים שמתנשאים מעלינו, החום נמצא בכל מקום בעולם הטבעי.
זה צבע שמזכיר לנו מאיפה באנו, צבע שמחבר אותנו לשורשים. באופן פרדוקסלי, בעידן שבו אנחנו הכי מנותקים מהטבע, הכי זקוקים לחיבור הזה. החום לא צועק, הוא לא מתחרה על תשומת לב, הוא פשוט קיים – יציב, אמין, ונוחם.
איך ללבוש חום בצורה נכונה
החום של 2025 לא דורש הרבה – הוא דורש איכות. ג’קט זמש עשיר כמו של מיו מיו, שמלת סאטן נופלת כמו של גוצ’י, או חליפה רפויה כמו של ג’ייסון וו. המפתח הוא בבדים ובגזרות, לא בגוון עצמו.
פאולינה ליפנר פון סידוב זוכרת את ההתעוררות האופנתית שלה מזוג נעלי מוקסין זמש טבק של מיו מיו בסגנון שנות ה-70 שהתחננה בפני אמה עליהם כשהייתה נערה. “זה כזה צבע יסודי עבורי”, היא אומרת. “אני חושבת עליו כניטרלי האולטימטיבי.”
המסר של החום
בסופו של דבר, החום של 2025 הוא לא על הצבע עצמו – הוא על מה שהוא מייצג. באופן מוזר, הצבע שפעם סימל חוסר כוח הפך לסמל של הכוח הכי גדול שיש – הכוח להיות אמיתי, להרגיש בטוח, ולא להזדקק לתשומת לב.
זה החום של הביטחון העצמי, של מי שיודע מי היא ולא צריכה להוכיח זאת לאף אחד. זה החום של האלגנטיות השקטה, של האופנה שמדברת בלחש ולא בצעקה. ובעולם שצועק כל הזמן, אולי בדיוק זה מה שאנחנו הכי זקוקים לו.