רוצו לתיאטרון חיפה לראות את ההצגה החדשה “לשחרר את נחמה”. היא לא דומה לשום דבר שראיתם השנה. מדובר ביצירה סוריאליסטית, חדה, מרגשת ומצחיקה עד כאב, שמצליחה לשלב קומדיה שחורה עם תובנות חברתיות מדויקות. ציפי שביט, באחת מההופעות המרגשות בקריירה ארוכת השנים שלה, מוכיחה שלא משנה באיזה מצב היא נמצאת, תמיד תגנוב את ההצגה.
הסיבה לכתיבת ההצגה “לשחרר את נחמה”, היא בעקבות ניתוח מורכב, שהתברר כמסובך שעברה שביט, והוביל לתקופת התאוששות לא פשוטה. למרות הכאבים והקשיים הפיזיים, היא לא איבדה את שמחת החיים, והמשיכה להופיע על במות, כשהיא נעזרת במקל הליכה, והדגישה שוב ושוב את כוחם המרפא של אהבת הקהל וההומור.
שביט תיארה את השנה כ”שנה קשה ומורכבת”, שבה נאלצה להתמודד עם כאב מייסר. החוויה הזו של התמודדות עם אשפוז, כאב ותקווה, שימשה השראה ישירה להצגה, שעוסקת בחיים לצד כאבים עזים. זה קורה במפגש בין נשים בחדר אשפוז, וביכולת למצוא הומור ואור גם ברגעים קשים.
לצד שביט בולטות נועה אנגל, עירית ענבי ומעין וינשטוק, שמצליחות להעניק לכל דמות גוון ייחודי, וליצור דינמיקה קבוצתית משכנעת ומצחיקה. כל אחת מהן מביאה לבמה ניואנסים של כאב, שמחה, תקווה, וייאוש, והקהל לא יכול שלא להזדהות עם המסע שהן עוברות. אבל ההפתעה האמיתית מגיעה מכיוונם של עידן אלתרמן ושלמה וישינסקי, שמגלמים גם הם נשים, והופכים את ההצגה לקרנבל של זהויות, משחקי מגדר וקריצה קומית. השניים מפגינים נוכחות בימתית מרשימה, ומוכיחים שגם גברים יכולים וצריכים להשתחרר מקלישאות. הקאסט עובד בהרמוניה, וההופעות של עידן אלתרמן ושלמה וישינסקי בתפקידי נשים רק מחזקות את תחושת הסוריאליזם המחויך שמלווה את ההצגה כולה.
המחזה, שנכתב על ידי דניאל לפין, הכותב הראשי של “זהו זה”, לוקח את הצופה למסע במורד המחלקה הפנימית, ובמקביל לתוך התודעה הישראלית אחרי 7 באוקטובר. לפין מצליח לשזור דיאלוגים מבריקים, רגעים אבסורדיים ודרמות אנושיות, שכל ישראלי יזהה מיד, מהצעקות בלילה ועד הוויכוח על מה מותר ומה אסור.
הבימוי של משה נאור, שומר על קצב מדויק, לא מתנצל, ולא מתעכב. הוא מצליח לייצר אווירה אמינה ואנושית, גם כשהאירועים על הבמה גולשים אל התחום האבסורדי. זה נעשה בעזרת תפאורה מצוינת של ניב מנור, שהופכת חדר אשפוז אפרורי, למעין גן עדן מעוות של אשליה, עם רמיזות למכון שיזוף, ספא ואפילו בית קיץ בקיבוץ. הצופים זוכים בחוויה של עולם שבו הכול אפשרי.
עירית ענבי בולטת בתפקידה ומביאה שילוב נהדר של פאתוס, חוצפה ומגע אנושי עמוק. יש בה את היכולת להצחיק ולרגש כמעט באותה נשימה, והכימיה בינה לבין שאר הצוות, במיוחד עם ציפי שביט, מייצרת רגעים מקסימים.
“לשחרר את נחמה” היא הצגה על מוות, על מוסר, על חברות ובעיקר על החיים עצמם, כפי שהם נראים ממיטת בית החולים. לכו לראות את “לשחרר את נחמה”, בשביל ציפי שביט. בשביל דניאל לפין. בשביל הרפואה, הנפש, ובעיקר, בשביל לצחוק כשכולנו מחכים לבדיקה רפואית.
עיצוב תפאורה: ניב מנור. עיצוב תנועה: תות מולאור. עיצוב תלבושות: שירה וייז. מוזיקה: טל בלכרוביץ. עיצוב תאורה: מתן פרמינגר. עוזר במאי: קובי זיסלין.
10 בסולם נסטלבאום