היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הוציאה היום (ראשון) חוות דעת חריפה ביותר נגד הצעת המחליטים של הממשלה להקים ועדת שרים שתערוך לה שימוע לפני הפיטורים שלה, במקום למלא את המקומות החסרים בוועדת האיתור המקצועית – איתה במקור צריך להתייעץ לפני החלטת הממשלה לפטר את היועמ”שית.
היועמ”שית טענה כי “תוצאתה של ההצעה היא פוליטיזציה של תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, וכנגזרת מכך פוליטיזציה של מגוון הסמכויות הנתונות בידי היועץ המשפטי לממשלה – באכיפה, בייעוץ המשפטי ובייצוג המשפטי בערכאות” – וקבעה בעקבות כך כי ההחלטה שמקדמת הממשלה כדי להביא לפיטוריה אינה חוקית.
במערכת הפוליטית הבהירו כי עמדת היועמ”שית בעניין אינה מעניינת, וכי ההחלטה תעבור. שר המשפטים יריב לוין מסר כי “היועצת המשפטית לממשלה שמוציאה חוות דעת נגד הדחתה, מצויה בניגוד עניינים”. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שיהיה חבר בוועדת השרים לפיטורי היועמ”שית מסר: “הגב’ גלי בהרב-מיארה מוזמנת להעלות בשימוע לפני הפיטורים את כל הערותיה ביחס להליך המתקיים. הערותיה על ההליך יישמעו בפני ועדת השרים שתדון בעניינה בלב פתוח ונפש חפצה”.
כעת, לאחר שההחלטה עברה, השאלה העיקרית היא מה תעשה הממשלה כעת ומה תעשה הממשלה במידה ובג”ץ יוציא צו ארעי שימנע באופן מיידי את כינוסה של ועדת השרים לפיטורי היועמ”שית. השאלה היא לא האם יוגשו עתירות לבג”ץ, אלא מתי – ומה תהיה ההחלטה הראשונית של השופט סולברג שצפוי לקבל לידיו את ההכרעה.
השר מיקי זוהר הבהיר בישיבת הממשלה כי במידה ובג”ץ יבטל את החלטת הממשלה להקים את ועדת השרים, התוצאה תהיה משבר חוקתי, וטען “בכאב גדול” כי במקרה שכזה הממשלה תצטרך לקבל “החלטה אמיצה” ולהמשיך בפיטוריה של היועמ”שית. השר בן גביר שצפוי להיות חלק מהוועדה קרא לזמן את היועמ”שית לשימוע כבר מחר בבוקר.
התרחיש הראשון הוא שבג”ץ יוציא צו ארעי שיחסום את פעילות ועדת השרים לפיטורי היועמ”שית. הרוחות בממשלה הן כי השר עמיחי שיקלי שיעמוד בראש הוועדה יצטרך להמשיך בפיטורי היועמ”שית למרות צו בית המשפט – למרות שהדבר יגרום למשבר חוקתי – אך ספק אם הדבר יבוצע בפועל.
התרחיש השני הוא כי בג”ץ לא יוציא צו ארעי. במקרה שכזה סביר ביותר כי הוועדה המקצועית תזמן את היועמ”שית לשימוע בקרוב, וייתכן שכבר מחר. לאחר השימוע, וייתכן שכבר לפני ישיבת הממשלה הבאה בעוד שבוע, הוועדה תעביר לממשלה את עמדתה – כך שבאופן עקרוני הממשלה תוכל להצביע על פיטורי היועמ”שית כבר בעוד שבוע.
בשני התרחישים היועמ”שית צפויה שלא לשתף פעולה עם הליך השימוע שייערך לה על ידי ועדת השרים. במידה ויוצא צו בג”ץ, היועמ”שית תטען כי כינוס הוועדה אינו חוקי כיוון שהוא מנוגד לצו שיפוטי. גם במידה ולא יצא צו היועמ”שית צפויה לטעון שכינוס הוועדה לא חוקי – זאת בשל חוות דעתה הקובעת כי הקמת הוועדה אינה חוקית, ופסיקת בג”ץ כי היועמ”שית היא הפרשנית המוסמכת של דין כל עוד בית המשפט לא קבע אחרת.
במקרה שכזה, במידה וועדת השרים אכן תתכנס, הוועדה צפויה לכתוב את חוות דעתה בנושא פיטורי היועמ”שית גם ללא התייצבותה – זאת בטענה כי לאור סירובה להתייצב לפני הוועדה ולשתף פעולה, היועמ”שית ויתרה על זכותה לשימוע.
לאחר הוועדה, הכדור יחזור לידי הממשלה שתצטרך להצביע האם לפטר את היועמ”שית. במידה ויוכרע כי יש לפטר את היועמ”שית, למרות הצו של בג”ץ או למרות החלטת היועמ”שית, הכדור יעבור לידי היועמ”שית – והשאלה היא מה תעשה היועמ”שית ביום שאחרי. האם היועמ”שית תתייצב לעבודה במשרד המשפטים לאחר החלטת ממשלה לפטרה בטענה כי ההחלטה אינה חוקית והאם היא תקבל משכורת בעבור עבודתה.
יש לציין כי נתניהו אינו יכול להתערב בפיטוריה של היועמ”שית בשל ניגודי העניינים הנובעים מהמשפט נגדו. מי שאחראי על הנושא הוא שר המשפטים יריב לוין שהבהיר כי הוא בעד פיטוריה של היועמ”שית והוא זה שקידם את הצעת המחליטים שעומדת במוקד הסערה הנוכחית. השאלה בזירה הממשלתית היא האם לוין יקפיא את פיטוריה של היועמ”שית. לאור הסבירות הנמוכה שהדבר יקרה, מדינת ישראל ככל הנראה בדרך למשבר חוקתי סביב פיטוריה של היועמ”שית.