מאז 7 באוקטובר מוצף העולם היהודי בגל אנטישמיות, מהאלימים והעמוקים שידע מאז השואה. לא מדובר רק בזינוק במספרים – אלא בעוצמה, ברטוריקה, בלגיטימציה התרבותית ובאדישות הציבורית. האנטישמיות הנוכחית נשענת על מימון נדיב ממדינה קטנה ועשירה, שמארחת ומטפחת טרור: קטאר.
לפי דוחות CAM (התנועה למאבק באנטישמיות) משנת 2023, נרשם זינוק של מאות אחוזים במקרי האנטישמיות בעולם המערבי מאז 7 באוקטובר. בשנת 2023 לבדה תועדו מעל 5,200 מקרים בתוך פחות משלושה חודשים – מספר הגבוה יותר ממספר התקריות שתועדו בכל שנת 2022.
הפער בין תפיסת הסכנה בציבור הכללי ובין המציאות היומיומית של יהודים, בעיקר בקמפוסים, מעורר דאגה. שם, השנאה כבר אינה מוסתרת, היא פומבית וגלויה: כרזות של “Hitler was right”, קריאות לאינתיפאדה, השוואת ישראל לנאצים, חסימת סטודנטים יהודים במעונות ובאולמות.
הדלק נגד היהודים – בעוטף עזה, בוושינגטון ובקולורדו – זורם מקטאר. כפי שהמדינה מממנת את מכונת המלחמה של חמאס, כך היא משקיעה זה עשרות שנים במכונת ההסתה נגד יהודים ונגד ישראל באקדמיה האמריקאית. קטאר השקיעה מיליארדי דולרים באוניברסיטאות רבות באמצעות בניית קמפוסים מפוארים בדוחא והקמת מכוני מחקר למזרח התיכון, תוך תמיכה ישירה במוסדות אקדמיים בארצות הברית.
המימון המסיבי מקטאר תרם לעיוורון הערכי של ראשי אוניברסיטאות בארצות הברית, שכשלו כישלון חרוץ במניעת האנטישמיות. עשרות אלפי סטודנטים נחשפו בעשורים האחרונים לתכנים אנטי־אמריקאיים, אנטי־ציוניים ולעיתים אף אנטי־יהודיים, בהשפעה ישירה של אידיאולוגיית האחים המוסלמים.
מרצים באוניברסיטאות עילית כקולומביה, ייל וקורנל לא היססו לשבח את מתקפת 7 באוקטובר ולהצדיק אלימות כלפי ישראלים ויהודים. ההנהלות, שהתרגלו למיליארדים הקטאריים, שותקות. על רקע זה, הרצח של עובדי השגרירות הישראלית בוושינגטון, ירון לישינסקי ז”ל ושרה מיליגרם ז”ל, כמו גם המתקפה הנוראה בקולורדו, אינם אמורים להפתיע איש.
כניסת ממשל טראמפ לבית הלבן הביאה לשינוי מגמה: לא עוד הכלה, אלא מתקפה. שורה של צעדים שננקטו בחודשים האחרונים ומעוררים סערה בארצות הברית מעידה על השינוי. ועדיין, ארוכה הדרך לשינוי מהותי. קבלת מטוס מהקטארים ועסקאות ענק איתם לא יסייעו במלחמה זו.
ממשלת ישראל, במיוחד הממשלה הזו, אינה יכולה למגר את הצונמי האנטישמי הנוכחי. אפשר לכתוב הרבה על התבטאויות שמלבות אנטישמיות ועל אוזלת יד בהסברה אל מול עלילה על רצח פלסטינים בחלוקת הסיוע, אך האחריות נמצאת מעבר לים, אצל הממשלות שנתנו לתופעה הזו לגדול כמעט באין מפריע. הצתת המשתתפים בעצרת ההזדהות עם החטופים בקולורדו היא תוצאה של אווירה רעילה, שהפכה את השנאה ליהודים ללגיטימית, ולעיתים אפילו לפופולרית. האנטישמיות של היום איננה תוצאה של בורות, אלא של אידיאולוגיה. והרשויות אינן ערוכות לטפל בה.
הכותבת היא משנה למנכ״ל ארגון מצעד החיים העולמי